המזהמים הנמדדים

SO2

גופרית דו חמצנית

NOx

תחמוצות חנקן

PM10/PM2.5

חלקיקים מרחפים נשימים בעלי קוטר אארודינמי קטן מ-10 ו-2.5 מיקרון

O3

אוזון

CO

חד תחמוצת הפחמן

WDS

עוצמת הרוח

WDD

כיוון הרוח

TEMP

טמפרטורה

RH

לחות יחסית

PCIP

משקעים-גשם

BPR

לחץ ברומטרי

SVS

קרינה סולארית

גופרית דו חמצנית ) SO2 ( - כל סוג דלק מכיל כמויות שונות של גופרית ושריפתו גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה בצורת תחמוצות. הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר ויוצרת את תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חריף ואופייני. בדרך כלל מדובר על גופרית דו חמצנית ( SO2) . כמות הגופרית הדו חמצנית הנפלטת לאטמוספרה תלויה בכמות הדלק הנשרף ובסוגו. סוגים שונים של פחם מכילים כמויות שונות של גופרית.

גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת לכאבי ראש, הפרעות בראיה , לשיעול ,וכן לפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אוכלוסיה רגישה ובנוסף לפגיעה ביבולים חקלאיים.

 

תחמוצות חנקן ( NOx ) - תחמוצות חנקן מקורם לרוב אינו בסוג הדלק הנשרף, אלא כתוצאה מהטמפרטורות השריפה הגבוהות שבהן מתרחשת הריאקציה בין החנקן והחמצן ,שהם המרכיבים העיקריים שבאוויר ( 79% חנקן 21% חמצן בקירוב ).

החנקן הדו חמצני הגזי פוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה החלשה.

תחמוצות החנקן הם זיהום אופייני מכלי רכב. תחמוצות חנקן מורכבות בעיקר מחנקן חד חמצני (NO) וחנקן דו חמצני ( NO ), כאשר החנקן החד חמצני אופייני לפליטה סמוך לבעירה (פי הארובה, אגזוז) ומתחמצן לחנקן דו חמצני בעיקר. קירבת תחנת הניטור ברקאי לכביש - 50 מטר, והיותה בגובה הקרקע מאפשרת למדוד זיהום מהכביש הסמוך.

 

פחמן חד חמצני (CO) - פחמן חד חמצני נוצר כתוצאה משריפה בלתי מושלמת של חומר המכיל פחמן, כמו בשריפה המתרחשת במנועים של בעירה פנימית. מרבית הפחמן החד חמצני באטמוספרה הוא מעשה ידי אדם ( מקור אנתרופוגני ), כאשר אחוז ניכר ממנו נוצר דווקא מכלי רכב. כאשר נושמים פחמן חד חמצני,  הוא חודר ישירות לדם דרך הריאות ומביא להפחתת כמות החמצן בגוף, מאחר והוא בעל אפיניות גבוהה להמוגלובין שבדם.

 

חלקיקיםPM ) - בעת שריפת דלק נפלטים חלקיקים לאוויר, כתוצאה מכך שהפחמן שבדלק נשרף חלקית בלבד, או בשל חומרים אחרים המצויים בדלק שאינם נשרפים כלל. החלקיקים הם בעצם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר. תכונת החלקיקים המשפיעה על זיהום האוויר היא גודלם. גודל החלקיקים משפיע על משך שהותם באוויר, על מרחק פיזורם , על הסעתם ממקור הפליטה ועל מידת קליטתם במערכת הנשימה של האדם והחי. ככל שהחלקיקים קטנים יותר , הם חודרים עמוק יותר למערכת הנשימה ופוגעים בה. סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים הספוחים אליהם. החלקיקים מתפלגים באופן הבא:

 

התפלגות חלקיקים

 

 הגדרה

 קוטר החלקיקים (מיקרון

 אבק שוקע

 מעל  45

 אבק כללי מרחף TSP-Total Suspended Solids

 מתחת  45

 חלקיקים נשימיםPM ( Particulate Matter ) -10 

 מתחת  10

 חלקיקים נשימים עדינים PM ( Particulate Matter )-2.5

 מתחת 2.5

 

אוזון (  ( O3 -  האוזון הוא מזהם שניוני , מכאן שאינו נפלט ישירות לאוויר, אלא נוצר בתהליך כימי באטמוספרה התחתונה - טרופוספירה, בעזרת קרינת השמש, כאשר המגיבים הם מזהמים ראשוניים כגון תחמוצות חנקן פחממנים  ותרכובובות אורגניות נדיפות - VOC, תהליך הנקרא תהליך פוטוכימי. תהליך יצירת האוזון הוא איטי,לכן שיאי האוזון נרשמים לאחר מספר שעות. במשך זמן זה הזיהום יכול לנדוד למרחק רב, כך ששיאי האוזון יהיו רחוקים ממקור הפליטה.

באוויר לא מזוהם קיים שיווי משקל דינמי בין ריכוז תחמוצות החנקן והאוזון הנוצר, כך שבמקרים בהם יש עליה בריכוזי תחמוצות החנקן, ריכוז האוזון הנוצר יורד. ריכוזו יורד מאחר והאוזון נוצר ומפורק שנית ע"י תחמוצות החנקן, ריכוז האוזון הנוצר יורד. ריכוזו יורד מאחר והאוזון נוצר ומפורק שנית ע"י תחמוצות החנקן. לכן, כאשר יש ירידה בריכוזי תחמוצות החנקן, האוזון הנוצר אינו מפורק וריכוזו עולה. האוזון הנוצר בטרופוספרה מהווה מזהם אוויר שניוני מסוכן הפוגע בעיקר במערכת הנשימה וכן יוצר קורוזיה למגוון חומרים.

 תמונה: דיאגרמה לתאור ראקציות פוטוכימיות ליצירת ערפיח

 

 

araphich

שינוי גודל גופנים