תאריך: ‏09/01/20

‏י"ב טבת תש"פ

מספרנו : 147979

לכבוד

ד"ר יובל שטיניץ

שר האנרגיה

 

 

 

דו"ח הפחתת פליטות מזהמים ובדיקת מצב איכות האוויר לאחר הפעלת סולקנים והפחתת השימוש בפחם

בתחנת הכוח אורות רבין

הורדת קובץ PDF

 

תקציר

 

בתחנת הכוח אורות רבין פועלות 6 יחידות פחמיות- 4 יחידות ותיקות ו- 2 יחידות גדולות שבהן הותקנו בשנים האחרונות אמצעים להפחתת פליטות.

מדיניות שר האנרגיה להפחתת השימוש בפחם במשק ייצור החשמל והתקנת אמצעים להפחתת פליטות בשתי יחידות הייצור הגדולות הביאה לירידה הדרגתית בפליטות של המזהמים בשנים האחרונות ולירידה בריכוזים הנמדדים בסביבה.

התקנת אמצעי ההפחתה ביחידות 5-6 הביאה להפחתה של כ- 90% בפליטות של גופרית דו חמצנית , 90% בפליטות של תחמוצות חנקן ו- 57% בחלקיקים ביחס לפליטות לפני הפעלת האמצעים ביחידות אלה.

הפחתת הפליטות מתחנת הכוח אורות רבין תרמה למגמה של ירידה הדרגתית בריכוזים הסביבתיים של גופרית דו חמצנית עד לעמידה בערכי הסביבה והיעד המותרים. עם זאת, גם לאחר הפעלת המתקנים להפחתת פליטות נרשמות עדיין חריגות מערכי היעד היממתיים בריכוזי האוכלוסייה הסמוכים לתחנת הכוח אורות רבין.

סגירת יחידות 1-4 המתוכננת להתבצע בשנת 2022 תביא להפחתה נוספת ומשמעותית מאוד בפליטות מכלל תחנת הכוח אורות רבין. יתר על כן, סגירת היחידות הוותיקות תביא לעמידה בערכי היעד של גופרית דו חמצנית בסביבה. לגבי מגמת ריכוזי תחמוצות החנקן הסביבתיים, חלה ירידה מזערית בריכוזים עקב התרומה המשמעותית של התחבורה על הריכוזים הסביבתיים.

 

הקדמה

 

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה כוללת שש יחידות ייצור חשמל קיטוריות המוסקות בפחם (יחידות 1-6) כמפורט בטבלה מספר 1. התחנה מורכבת משני סוגים של יחידות ייצור: 4 יחידות ייצור קטנות שהן היחידות הוותיקות ביותר מכלל היחידות הפחמיות, ו-2 יחידות (5-6) חדשות הגדולות ביותר מבחינת כושר ייצור החשמל בכל אחת מהן. כמפורט בטבלה 1 סך כושר הייצור של ארבעת היחידות הקטנות 1-4 גדול מסך כושר הייצור של יחידות 5-6.

 

טבלה 1 תיאור יחידות הייצור הפחמיות בתחנת כוח אורות רבין כיום

תיאור תחנת כוח פחמית אורות רבין

יחידת הייצור

יכולת מותקנת ליחידה , MW

סה"כ יכולת מותקנת, MW

תאור אמצעי הפחתת פליטות קיימים כיום

1-4

360

1,440

חלקיקים משקע אלקטרוסטטי

5-6

575

1,150

חלקיקים משקע אלקטרוסטטי

תחמוצות חנקן אמצעי הפחתה ראשונים, SCR

גופרית דו חמצנית - סולקנים

 

 

במסגרת הפרויקט הלאומי להפחתת פליטות מתחנת הכוח הפחמיות הותקנו ביחידות ייצור 5 ו- 6 מתקני הפחתת תחמוצות החנקן (NOx ו- NO2) הנקראים מתקני SCR ומתקנים להפחתת פליטות המזהם גופרית דו חמצנית (SO2) הנקראים סולקנים (או מתקני FGD, (Flue Gas Desulfurization. יישום הפרויקט אשר החל בשנת 2015 , נמשך מספר שנים שבמהלכן נעצרו לסירוגין יחידות 5 ו- 6  לתקופה ממושכת לצורך התקנת אמצעים להפחתת הפליטות. יחידה 5 הייתה מושבתת בין ינואר 2015 עד מרץ 2016 ויחידה 6 היתה מושבתת ממרץ 2016 עד מאי 2017. מתקני הפחתת הפליטות הופעלו בהדרגה כמפורט בטבלה 2.

ביחידות 1-4 לא הותקנו אמצעי הפחתה ל-SO2 ו-NOx, והן אמורות להפסיק את פעילותן השוטפת עד שנת 2022 ולעבור למשטר שימור.

ע"פ החלטת שר האנרגיה מדצמבר 2015 , עקב עיכובים בפרויקט הפחתת הפליטות ועל מנת לעמוד בהנחיות היתר הפליטה, הופחת השימוש בפחם והעומס ביחידות הייצור באורות רבין במהלך שנת 2016 ביחס לשנת 2015.

כמו כן, במסגרת היתרי הפליטה שניתנו בספטמבר 2016 לתחנות הפחמיות על ידי המשרד להגנת הסביבה, הוגבל ייצור החשמל בכל היחידות הפחמיות עד להשלמת הקמת המתקנים להפחתת פליטות.

מדיניות שר האנרגיה משנת  2017 קובעת עקרונות הפעלה לפיהם בכל זמן תינתן עדיפות לייצור חשמל בגז טבעי על פני ייצור פחמי. עקרונות מדיניות אלו הביאו לעבודה בעומס מינימלי בתחנות הפחמיות במשך מרבית שעות השנה. העומס ביחידות הפחמיות עולה מעבר לעומס המינימום רק כאשר לא ניתן לייצר את יתרת העומס הנדרש ביחידות הפועלות בגז טבעי.

 

טבלה 2 לוח זמנים של פרויקט התקנת אמצעים להפחתת פליטות ביחידות 5-6 בתחנת הכוח אורות רבין

שנה

 

אמצעי הפחתת תחמוצות חנקן

אמצעי הפחתה גופרית דו חמצנית - סולקנים

2014

(שנת בסיס)

5 ו- 6 עובדות

ללא הפחתת תחמוצות חנקן

ללא אמצעי הפחתה דרך ארובה גבוהה

2015

6 עובדת

ללא אמצעי הפחתה

ללא אמצעי הפחתה דרך ארובה גבוהה

2016

5 עובדת

עם אמצעי הפחתה

ללא אמצעי הפחתה דרך ארובה גבוהה

2017

מחצית 1 5 עובדת

מחצית 2 5 ו- 6 עובדות

עם אמצעי הפחתה

ללא אמצעי הפחתה דרך ארובה גבוהה

יחידה 5 עם אמצעי הפחתה דרך ארובה חדשה

2018

(הפעלה מלאה)

5 ו- 6 עובדות

עם אמצעי הפחתה

עם אמצעי הפחתה דרך ארובה חדשה

 

 

הפחתה במקור של פליטות המזהמים מתחנת הכוח אורות רבין

 

בתרשים 1 מוצגים סך כל הפליטות של גופרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן וחלקיקים מתחנת הכוח אורות רבין במהלך השנים האחרונות. מהתרשים ניתן לראות כי ישנה מגמת ירידה הדרגתית של פליטות המזהמים SO2, NOx וPM - (חלקיקים) מתחנת הכוח אורות רבין אשר נובעת מהגורמים הבאים:

1.       ירידה בהעמסת תחנת הכוח הפחמית אורות רבין עקב עליה בשימוש בגז טבעי בתחנות הכוח בארץ והקמתן של תחנות כוח חדשות מוסקות בגז טבעי עקב זמינות הגז. כתוצאה מכך, חלה הפחתה הדרגתית בהיקף ייצור החשמל ובצריכת פחם בתחנת הכוח אורות רבין (וגם ברוטנברג, אשקלון), גם עפ"י תנאי היתר הפליטה שנכנס לתוקף באוקטובר 2016.

2.       במהלך השנים, חלו הגבלות על תכולת הגופרית בפחם הנצרך עפ"י הוראות הצו האישי ותנאי היתר הפליטה.

3.       הפסקות ממושכות בפעולתן של יח'  5 ו-6 לסירוגין בשנים 2015-2017, לתקופות ארוכות של כשנה כל אחת, לצורך תחזוקה ושיפוץ לקראת התקנת מתקני הפחתת במסגרת פרויקט הפחתת פליטות, דבר שגרם לירידות משמעותיות נוספת בפליטות בשנים אלו. 

4.       תחילת הפעלה חלקית של אמצעי ההפחתה החדשים, בשנים 2016-2017, הפעלת מתקני ה-SCR להפחתת NOx ולאחר מכן סולקני ה- SO2.

5.       הפעלה מלאה בשנת 2018, של כל אמצעי הפחתה החדשים ביחידות 5 ו-6.

6.       נתונים לשנת 2019 יפורסמו רק בחודש אפריל 2020 , אך אומדן ראשוני של הפליטות השגרתיות בשנת 2019 מצביע על ירידה של 12% בפליטות גופרית דו חמצנית, 19% בתחמוצות חנקן ו- 16% בחלקיקים ביחס לשנת 2018. הירידה בפליטות נובעת מהפסקה ארוכה בפעילות של שתי יחידות ייצור וותיקות במהלך שנת 2019 - יחידה 1 לא פעלה 3.5 חודשים ויחידה 4 לא פעלה 11 חודשים, בזמן שכל אמצעי ההפחתה ביחידות 5 ו- 6 פועלים.

 

 

 

תרשים 1 פליטת מזהמים מתחנת הכוח אורות רבין בשנים  2012 עד 2018

 

 

השוואת פליטות המזהמים בארובות שליחידות  5-6 לעומת יחידות 1-4

 

בתרשימים 2-4 מוצגים סך הפליטות של גופרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן וחלקיקים ביחידות 1-4 לעומת הפליטות ביחידות 5-6 בשנים 2016 עד 2018.

1.       יחידות 5-6 : שנת הבסיס לבדיקת סך הפחתת הפליטות לאחר התקנת אמצעי הפחתת הפליטות היא שנת 2014 שבהם עבדו שתי היחידות הגדולות ללא אמצעי הטיפול. נתוני הפליטות מצביעים על ירידה של 89% בפליטות של גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן וירידה של 57% בפליטות החלקיקים בשנת 2018 ביחס לשנת 2014 רק עבור הפליטות מיחידות 5-6 .

2.       בשנת 2016 ומחצית 2017 עבדה רק יחידה אחת מתוך שתי היחידות הגדולות ואילו בשנת 2018 שתי היחידות חזרו לעבודה מלאה עם מתקני הפחתת פליטות. מתרשימים 2-4 ניתן לראות כי בשנים 2016 עד 2018 ישנה מגמה של הפחתה בפליטת המזהמים מיחידות הייצור 5 ו-6 - קצב הפליטה של גופרית דו חמצנית ירד ביותר כ- 77% תוך שלוש שנים בעקבות התקנת והפעלת הסולקנים ביחידות 5 ו-6 . קצב הפליטה של תחמוצות חנקן ירד ב- 60% בעקבות התקנת והפעלת כלל אמצעי ההפחתה של תחמוצות חנקן. קצב הפליטה של החלקיקים ירד רק  ב- 26% וזאת מאחר ולא הותקנו אמצעי הפחתה לחלקיקים והשיפור נובע מאפקט של הפחתה בריכוז החלקיקים במתקן הסולקנים.

3.       יחידות 1-4: מהתרשימים לא נראה כי יש שינוי משמעותי ב- 3 השנים האחרונות בסך הפליטות מיחידות 1-4 . יתר על כן, בשנת 2018 הייתה עליה קלה בפליטת המזהמים מיחידות הייצור הוותיקות, העלייה נובעת כנראה מעליה בהיקף ייצור החשמל ביחידות 1-4 בשנת 2018 ביחס לשנת 2017.

 

תחזית פליטות לאחר שנת 2022

 

1.       סגירת יחידות 1-4 בשנת 2022 תפחית באופן משמעותי את כלל הפליטות מתחנת הכוח אורות רבין ובייחוד את פליטות הגופרית הדו חמצנית (הפחתה צפויה של כ- 90%) וחלקיקים (הפחתה צפויה של 86%).

2.       פליטת תחמוצות החנקן אמנם תפחת, אבל בצורה מתונה ביחס לפליטות של גופרית דו חמצנית וחלקיקים וזאת עקב הקמת מחז"מים המייצרים חשמל בגז טבעי במקום היחידות הפחמיות 1-4 הוותיקות.

 


 

תרשים 2 פליטת שנתית של תחמוצות חנקן  בשנים  2016 עד 2018

 

תרשים 3 פליטת שנתית של גופרית דו חמצנית  בשנים  2016 עד 2018

 

תרשים 4 פליטת שנתית של חלקיקים  בשנים  2016 עד 2018

בחינת הפחתת הפליטות על הריכוזים בסביבה של גופרית דו חמצנית

 

  1. ריכוזי גופרית דו חמצנית SO2 סביבתיים באוויר באזור איגוד ערים שרון כרמל נובעים ברובם המכריע פליטות המזהם מארובות תחנת הכוח אורות רבין. לעומת זאת, ריכוזי תחמוצות חנקן וחלקיקים הנמדדים בסביבה מושפעים גם ממקורות מקומיים כגון תחבורה ואבק ממקורות טבעיים ואנתרופוגניים.
  2. נבדקה מגמת ריכוזי SO2 בסביבה ב-10 השנים האחרונות בהתאם לריכוזים שנרשמו בתחנות הניטור במערך הניטור של האיגוד, בעיקר בתחנות הקרובות יחסית לתחנת הכוח אורות רבין ואשר נמצאו כמושפעות ביותר מפליטותיה: בית אליעזר, פרדס חנה, גן שמואל, מנשה, אליכין, המעפיל. בתחנות אלה נרשמו הריכוזים המרביים לאורך השנים והמספר הגדול ביותר של "אירועי זיהום" (עליות בו זמניות של SO2 ו-NOx עפ"י קריטריונים שקבע האיגוד המהווים סמן לפליטות שמקורן בארובות אורות רבין).
  3. דוגמא מובהקת להפחתה במספר "אירועי זיהום" ניתן לראות באיור מספר 5 ובו נתונים מתחנת הניטור בפרדס חנה. בשנים 2017 עד 2019 לאחר התקנת אמצעי הפחתת פליטות ביחידות 5 ו- 6 התקבלו 6 אירועים לעומת 178 אירועים בשנים 2008 עד 2010 לפני החלת מדיניות הפחתת הפליטות. עם זאת עדיין ניתן לזהות אירועי זיהום מתחנת הכוח אורות רבין וזאת כתוצאה מהמשך הפעילות של יחידות 1-4 ללא אמצעי הפחתת פליטות.

 

 

תרשים 5 מספר אירועי זיהום אויר בשנים נבחרות בתחנת ניטור פרדס חנה

 

 

תקנות אויר נקי- ריכוזים סביבתיים של גופרית דו חמצנית SO2

תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ג-2013 הגדירו ערך סביבה לגופרית דו חמצנית בממוצע יממתי של 19 חל"ב כאשר מותרות 4 חריגות בשנה מערך זה.

בנוסף התקנות מגדירות ערך יעד יממתי אשר נקבע על 8 חל"ב. זהו ערך אליו שואפים להגיע למניעת סיכונים בריאותיים וסביבתיים אך עליה מעל ערך זה אינו מוגדר כחריגה מערכי איכות האוויר.

 

 

 

 

בחינת עמידה בתקן יעד של גופרית דו חמצנית

 

  1. בהתאם לטבלה 3, בתחנות פרדס חנה, בית אליעזר, חדרה, גן שמואל, המעפיל, מגל ומנשה, נרשמו לאורך השנים  ריכוזים יממתיים שעלו מעל ערך היעד היממתי ל-SO2, 8 חל"ב. תחנות אלה הן המושפעות ביותר מפעילות תחנת הכוח.
  2. למרות שבמהלך השנים מספר הריכוזים מעל ערך היעד היממתי הלך ומצטמצם, השינוי העיקרי חל בעקר לאחר הפעלת סולקני ה- SO2  ביחידות 5 ו-6 בתחנת הכוח אורות רבין.
  3. המספר הגבוה ביותר של מיקרים בהם עליות מעל תקן היעד היממתי חל בתחנת הניטור בבית אליעזר. בתחנה זו, חלה ירידה של 60% במספר החריגות מתקן היעד היממתי עד 2018 , ושל 83% עד סוף 2019, לעומת השנים 2015-2017.
  4. יחד עם זאת עדיין מתקבלים ריכוזים מעל ערך היעד היממתי ל-SO2 בתחנות בית אליעזר, פרדס חנה, מנשה וגן שמואל, וזאת כתוצאה מהמשך הפעלתן של יחידות 1 עד 4 הפועלים ללא כל אמצעי טיפול להפחתת פליטות גופרית דו-חמצנית, SO2.

 

טבלה 3 - מספר ריכוזים יממתיים בתחנות הניטור מעל ערך היעד היממתי ל-SO2, 8 חל"ב:

תחנת ניטור

2015

2016

2017

2018

2019

מס' ערכים מעל ערך היעד היממתי 8 חל"ב

 

בית אליעזר

12

18

12

5

2

חדרה

0

0

1

0

0

פרדס חנה

4

9

6

1

1

אליכין

2

4

2

0

2

מנשה

1

4

5

2

2

גן שמואל

4

0

3

3

0

המעפיל

1

2

2

1

0

מגל

0

1

0

0

0

 

 

בחינת עמידה בתקן הסביבתי של גופרית דו חמצנית בשנים האחרונות ותחזית לאחר סגירת יחידות 1-4

 

  1. בטבלה ובגרף הבאים מוצגים הערכים הסביבתיים המירביים, בממוצע יממתי של גופרית דו חמצנית שהתקבלו בתחנות הניטור המושפעות ביותר מתחנת הכוח. ניתן לראות כי בשנים שלפני התקנת האמצעים להפחתת פליטות נרשמו ריכוזים אשר עוברים את ערך הסביבה היממתי.
  2. בתחנות ניטור אלה ניתן לראות כי בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בערכי הממוצעים היממתים בשיעור של כ-70% בפרדס חנה (בין השנים 2011 לבין 2018) ו-45% בבית אליעזר (בין השנים 2013 לבין 2018).
  3. האיגוד הריץ מודל פיזור מזהמים שבחן את ההשפעה העתידית לשנת 2022 של המשך הפעלת יחידות 5-6 עם אמצעי ההפחתה וסגירת יחידות 1-4 על השינוי בריכוזים הסביבתיים. תוצאות המודל מצביעות כי סגירת יחידות 1-4 והפעלת אמצעי ההפחתה פליטות ביחידות 5-6  יובילו להפחתה של 56-82% בריכוזי הגופרית הדו חמצנית בסביבה לעומת המצב כיום וכמו כן יביאו את הריכוזים הסביבתיים אל מתחת לערכי הסביבה וערכי היעד אשר נקבעו בתקנות אויר נקי.

 

 

 

 

טבלה 4 - ריכוזים מירביים בתחנות הניטור הסביבתיות בממוצע יממתי של-SO2 ביחידות חל"ב

 

שנה

תחנת ניטור פרדס חנה

תחנת ניטור גן שמואל

תחנת ניטור מנשה

בית אליעזר

ערך סביבה יממתי

19

ערך יעד יממתי

8

2008

16

17.7

9.5

17.4

2009

18.3

25

10.2

17.4

2010

23.7

17.8

9.1

15.7

2011

30.7

13.6

22.2

19.1

2012

13.3

11.6

6.5

20.4

2013

20

14

9.8

23.5

2014

17

13.1

6.4

12

2015

13

11.4

14.9

21

2016

12

8

12.5

15

2017

16

12.3

9.8

16

2018

9

10.2

9.5

13

2019

9.3

6.8

12.5

11.9

תחזית 2022 - מודל פיזור (ערך מירבי)

4.04

2.58

3.94

2.22

 

 

תרשים 6 מגמת הריכוזים היממתיים של גופרית דו חמצנית במספר תחנות הניטור בשנים 2008-2019

 

 

 

בחינת מגמות שנתיות של גופרית דו חמצנית

לצורך קביעת המגמה של ריכוזי הגופרית הדו חמצנית בסביבה, נבחנו הריכוזים בממוצע שנתי לאורך השנים. בתרשים 7 מוצגים הריכוזים הממוצעים השנתיים של גופרית דו חמצנית בשנים 2008 ועד 2019 בתחנות הניטור המושפעות ביותר מתחנת הכוח אורות רבין. לאורך השנים ישנה מגמה של ירידה בריכוזים השנתיים הנמדדים בתחנות הניטור. לדוגמא: בין השנים  2013 - 2012 ועד 2019 חלו ירידות בערך הממוצע השנתי של SO2 ב-55% בתחנת הניטור בפרדס חנה; ב- 29% בבית אליעזר ו- 33% בגן שמואל.

 

תרשים 7 מגמת הריכוזים השנתיים של גופרית דו חמצנית במספר תחנות הניטור בין 2008 ל- 2019

 

בחינת מגמות שנתיות של תחמוצות חנקן

בתרשים 8 מוצגים הריכוזים הממוצעים השנתיים של תחמוצות חנקן בשנים 2008 ועד 2019 בתחנות הניטור המושפעות ביותר מתחנת הכוח אורות רבין. למרות הירידה בפליטות של תחמוצות חנקן מתחנת הכוח לא נראה שיש שינוי בריכוזים השנתיים של תחמוצות חנקן הנמדדים בתחנות הניטור. ההסבר להבדל בין המגמות של גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן הוא שריכוזי תחמוצות חנקן מושפעות גם מתחבורה.

 

תרשים 8 מגמת הריכוזים השנתיים של תחמוצות חנקן במספר תחנות הניטור בין 2008 ל- 2019

 

 

תמצית:

 

  1. בתחנת הכוח אורות רבין פועלות 6 יחידות פחמיות, 4 יחידות ותיקות בהספק כולל של 1440 מ"ו ו- 2 יחידות גדולות בהספק כולל של 1150 מ"ו.

2.       מדיניות שר האנרגיה בשנים האחרונות להפחתת השימוש בפחם במשק ייצור החשמל הכולל גם את תחנת הכוח אורות רבין והתקנת אמצעים להפחתת פליטות בשתי יחידות הייצור הגדולות, הביאה לירידה הדרגתית בפליטות של המזהמים מארובות תחנת הכוח לסביבה.

3.       מתקני הפחתת הפליטות שהותקנו ביחידות 5-6 הפחיתו ב- 89% את פליטות הגופרית הדו חמצנית ותחמוצות חנקן ו- 57% בפליטות החלקיקים ביחידות אלה ביחס לפליטות לפני התקנת האמצעים.

  1. כתוצאה מההפחתה בפליטות לאורך השנים, ניכרת מגמת ירידה בריכוזי גופרית דו חמצנית בסביבה בממוצע שנתי.  לדוגמא בין השנים  2013 - 2012 ועד 2019 חלו ירידות בערך הממוצע השנתי של SO2 ב-55% בתחנת הניטור בפרדס חנה; ב- 29% בבית אליעזר ו- 33% בגן שמואל.

5.       למרות הירידה בפליטות של תחמוצות חנקן מתחנת הכוח לא חלה מגמת ירידה בריכוזים השנתיים של תחמוצות חנקן הנמדדים בתחנות הניטור היות וריכוזי תחמוצות חנקן בסביבה מושפעות גם מתחבורה.

  1. התקנת אמצעי הפחתת פליטות ביחידות 5 ו- 6 הפחיתה בצורה ניכרת את "אירועי זיהום" האוויר מתחנת הכוח אורות רבין, עם זאת עדיין ניתן לזהות אירועי זיהום וזאת כתוצאה מפעילות יחידות 1-4 ללא אמצעי הפחתת פליטות.

7.       המשך הפעלת תחנת הכוח אורות רבין במתכונת הנוכחית (2018-2019) עם יחידות 1-4 הוותיקות שפועלות ללא מתקנים להפחתת פליטות גורמת לריכוזים סביבתיים של גופרית דו חמצנית אשר עולים על ערך היעד היממתי במספר תחנות ניטור ברחבי האיגוד.

8.       סגירת יחידות 1-4 בשנת 2022 תפחית באופן משמעותי את כלל הפליטות מתחנת הכוח אורות רבין ובייחוד את פליטות הגופרית הדו חמצנית (הפחתה צפויה של כ- 90%) וחלקיקים (הפחתה צפויה של 86%) ביחס לשנת 2018. כמו כן בהתאם לממצאי המודל, שבוצע ע"י האיגוד, הריכוזים הסביבתיים צפויים לעמוד בכל ערכי היעד של גופרית דו חמצנית.

 

 

 

 

 

הוכן ע"י: בלה בן דוד, יונת אלקלעי ומשה גמליאל