אירועי זיהום אוויר בשנת 2022

אירוע זיהום אוויר הוגדר ע"י האיגוד כמצב שבו נרשמת עליית ריכוזים של מזהמים באוויר, ככלי למעקב אחר מגמות איכות האוויר באזור כתוצאה מהשפעת הפליטות מארובות תחנת הכוח הפחמית "אורות רבין". אירוע זיהום אוויר הוגדר כאשר נרשמים במשך 30 דקות רצופות ערכים בממוצע רץ, של לפחות 70 חל"ב גופרית דו-חמצנית ו/או 125 חל"ב תחמוצות חנקן. ערכים אלו נקבעו על בסיס רבע מהתקן החצי שעתי המקומי המוחלט ההיסטורי בתקנות איכות אוויר-התש"ן. "אירוע זיהום אוויר" לא בהכרח מהווה חריגה מערכי הסביבה. ההפרדה בין אירועים הוגדרה כהפסקה בעליית הריכוזים למשך שלוש שעות רצופות לפחות. אירועים של עלייה בו זמנית בריכוזי SO2 ו-NOX נרשמים כאירועים ממקור "אורות רבין", לאחר בדיקת כיוון הרוח. אירועי עליית ריכוזי NOX בלבד, נרשמים כאירוע ממקור אורות רבין וגם כאירוע "ממקור אחר", לרוב ממקור פליטות התחבורה. 

יצוין כי שנת 2022 הייתה השנה הראשונה מאז הפעלתה של תחנת הכוח אורות רבין, בה לא נרשמו אירועי זיהום בסביבה לגבי SO2 עפ"י הגדרת "אירוע" כפי שתואר לעיל: ריכוזים בממוצע חצי שעתי רץ מעל סף 70 חל"ב .

יחד עם זאת,  בשנת 2022 עדיין נרשמו מספר אירועים לגבי המזהם NOx (ריכוזים חצי שעתיים "רצים" מעל 125 חל"ב) שמקורם בפליטות תחנת הכוח אורות רבין. כמו כן ובמקביל,  נרשמו אירועי NOx אשר נבעו כתוצאה מפליטות התחבורה (מקור "אחר"). 

בטבלה 14 מופיע מספר אירועי זיהום כפי שנרשמו בתחנות הניטור המושפעות ביותר מפליטות "אורות רבין":  בית אליעזר, פרדס חנה, מנשה, חדרה, אליכין, מגל ותחנות ניטור האחרות לרבות תחנות רחוקות יותר, חלקן מושפעות מפליטות התחבורה: ברקאי,  קרון איגוד בנתניה, קיסריה, מעיין צבי, נחשולים, עמיקם, אליקים ועוד.

בטבלה 15 ובתרשים 19 מופיעות המגמות של מספר האירועים (בין השנים 2002 לבין 2022. (אירועי של SO2  ו-NOx עד שנת  2021 ואירועי NOx בלבד, בשנה האחרונה,  2022)

מספר האירועים ממקור פליטות ארובות אורות רבין (לגבי המזהמים SO2 ו-NOx יחד, היו משמעותיים ביותר לפני שנת 2016 טרם תחילת הפעלתם של אמצעי ההפחתה בארובות יחידות 5 ו-6 בתחנת הכוח אורות רבין, בעת שפליטות ה-SO2 היו גבוהות מעל 30,000 טון/שנה וריכוזי המזהם בסביבה היו בין 12 -23 חל"ב בממוצע יממתי (ערך הסביבה היממתי: 19 חל"ב).

עפ"י מגמת האירועים המוצגת בתרשים 19 בהמשך, מספר האירועים ממקור אורות רבין הולך ומצטמצם עקב הירידה בפליטות  SO2ו-NOx מיחידות 5 ו-6 לאחר הפעלת אמצעי ההפחתה כאמור.

יחד עם זאת עדיין נרשמים אירועים בהשפעת יחידות הפחמיות  1 עד 4 הממשיכות לפעול  ללא אמצעי הפחתה למזהמים SO2ו-NOx.

במקביל לירידה במספר האירועים ממקור אורות רבין, בעיקר לגבי SO2, החלו לבלוט האירועים הקשורים לעליות NOx עקב פליטות התחבורה, למרות שבמקביל, עדיין נרשמות עליות ריכוזי NOx עקב השפעת פליטות יחידות ייצור 1-4 באורות רבין (ראה פרק סיכום מדידות NOx בשנת 2022).

כאמור, בשנת 2022 לא נרשמו כלל אירועים לגבי המזהם SO2. אך עדיין נרשמו אירועים לגבי NOx בהשפעת תחנת הכוח אורות רבין ומפליטות התחבורה.

טבלה 14:  מספר אירועים ( NOx בלבד) לפי תחנת ניטור ומקור הזיהום בשנת 2022

   מקור אחר *                                                                     

אורות רבין

תחנת ניטור

מס' תחנה

4

בית אליעזר

1

0

חדרה

2

0

ברקאי

3

0

0

קיסריה

4

0

אליקים

5

0

0

מעיין צבי

6

פרדס חנה

7

0  

4

אליכין

8

0  

6

מנשה

9

1

0

גבעת עדה

10

1  

גן שמואל

11

המעפיל

12

0

1

מגל

13

4

0

ד. אל-כרמל

14

0

כרם מהר"ל

15

0

0

עמיקם

16

0

0

קרון איגוד-2

17

42

0

קרון איגוד-נתניה

18

0

0

 נחשולים

19

54

18

 

סה"כ

אירועים

                                                 72

*מקור אחר-מקור תחבורתי, או מקור תעשייתי אחר

 

טבלה 15:  סיכום מספר אירועי זיהום אוויר בתחנות הניטור בין השנים 2022-2002

טבלה 15

תרשים  19. סיכום אירועי זיהום אוויר בין השנים 2022-2002

תרשים 19

בדיקת מגמת מספר אירועים

  • בשנת 2022 חלה הפחתה של כ-50% במספר האירועים ממקור אורות רבין שנרשמו בתחנות הניטור: 18 אירועים (NOx בלבד) בשנת 2022 לעומת 35 בשנת 2021.
  • יחד עם זאת חלה ירידה (לעומת שנים קודמות) במספר האירועים ממקור תחבורתי (מקור אחר). ירידה זו מיוחסת להפחתת מס' גדול של אירועים שנספרו בעבר בתחנת הניטור באום אל פאחם,   אשר הפסיקה לפעול בתחילת שנת 2021. כמות האירועים ממקור תחבורתי עלולים להיות מושפעים מתנאים המטאורולוגים ולאו דווקא להפחתה בפליטות זיהום האוויר התחבורתי. יש ליזכור שעפ"י הגדרתו, "אירוע" בתחמוצות חנקן הינו מדידת ריכוזים חצי שעתיים רצים מעל 125 חל"ב. תחנות הניטור המושפעות ביותר מזיהום אוויר תחבורתי הינה קרון איגוד בנתניה ותחנת ברקאי (במרחק 1.5 ק"מ מכביש 6, כביש 65 וצומת עירון.

 

 

השפעת התנאים המטאורולוגיים על ריכוזי SO2 ו-NOx

פליטות המזהמים מתחנת הכוח "אורות רבין" נעשה מגובה של 250 מטרים מעל פני הקרקע ולכן מושפעות מהתנאים המטאורולוגים ברום. מאידך, פליטות המזהמים מהתחבורה נעשות מגובה פני הקרקע ולכן מושפעות מהתנאים על פני הקרקע.

בעונת הקיץ שוררים מצבים סינופטיים המלווים באינברסיות רום המונעות פיזור יעיל של הזיהום הנפלט מהארובות הגבוהות ונגרמת "הנחתת" הפלומות לכיוון תחנות הניטור הקרובות מזרחה מתחנת הכוח אורות רבין, החל משעות בוקר מאוחרות ועד שעות אחרה"צ (10:00 – 16:00).

בעונת החורף מתרחשות אינברסיות קרקע חזקות ומתמשכות בשעות בוקר מוקדמות וערב, עקב טמפרטורות קרקע נמוכות. כאמור, אינברסיות אלה מתרחשות בשעות הבוקר מוקדמות והערב אחרי רדת החמה, בעת ששכבת אוויר קר נצמדת לפני הקרקע, וגורמת ללכידת המזהמים הנפלטים מגובה נמוך, מכלי הרכב, דבר הגורם לעליות ריכוזי המזהמים הנובעים מהתחבורה (NOx, בנזן ועוד) בשעות אלה. תנאים דומים קיימים בשעות ערב לאחר שקיעת השמש.

על כן, אירועים שמקורם בתחנת הכוח אורות רבין מתרחשים בחודשי הקיץ בין 10:00 ל-16:00, ועליות ריכוזים מהתחבורה (מקור אחר) מתרחשות בעונה הקרה בשעות בוקר מוקדמות ובשעות ערב, בהתאמה עם שעות העומס התחבורתי בוקר וערב.

 

מגמות הפליטה של תחנת הכוח "אורות רבין" והריכוזים הסביבתיים של SO2 ו-NOx

מגמת פליטות מתחנת הכוח "אורות רבין"

בתרשים 20 להלן מוצגות מגמות ירידה בפליטות השנתיות של גופרית דו-חמצנית, SO2, תחמוצות חנקן NOx וחלקיקים (PM) מתחנת הכוח "אורות רבין" בתקופה שבין 2012-2022.

 

תרשים 20:  פליטות מזהמים מתחנת הכוח "אורות רבין" בשנים 2012 - 2022

תרשים 20

ההפחתה ההדרגתית שחלה בפליטות המזהמים SO2, NOx וPM- (חלקיקים) מארובות תחנת הכוח, נובעת משילוב הגורמים הבאים:

  1. ירידה בהעמסת תחנת הכוח הפחמית עקב עלייה בשימוש בגז טבעי בתחנות הכוח בארץ והקמתן של תחנות כוח חדשות המוסקות בגז טבעי בהמשך לזמינות הגז. כתוצאה מכך, חלה הפחתה הדרגתית בהיקף ייצור החשמל ובצריכת פחם ב"אורות רבין" (וגם בתחנת "רוטנברג" באשקלון), גם עפ"י תנאי היתר הפליטה שנכנס לתוקף באוקטובר 2016.
  2. הגבלות על תכולת הגופרית בפחם הנצרך עפ"י הוראות הצו האישי ותנאי היתר הפליטה, שחלו במהלך השנים,
  3. הפסקות ממושכות בפעולתן של יח' 5 ו-6 לסירוגין בשנים 2015-2017 לתקופות ארוכות של כשנה כל אחת, לצורך תחזוקה ושיפוץ היחידות לקראת התקנת מתקני ההפחתה במסגרת פרויקט לאומי להפחתת פליטות מתחנת הכוח אורות רבין.
  4. הפעלת אמצעי ההפחתה החדשים ביחידות 5+6, בשנים 2016-2017, תחילה מתקני ה-SCR להפחתת פליטות ה- NOx ולאחר מכן סולקנים להפחתת פליטות ה-SO2. החל משנת 2018 ועד 2022, כל אמצעי ההפחתה ביחידות 5 ו-6  הופעלו במלואם,  דבר שגרם לירידות נוספות בפליטות בשנים אלו.
  5. בשנת 2019 גורם משמעותי נוסף בירידת בפליטות היו הפסקות ארוכות בפעילות של יחידות ייצור 1 ו-4 הישנות.  יחידה 1 לא פעלה 3.5 חודשים ויחידה 4 לא פעלה 11 חודשים, בזמן שכל אמצעי ההפחתה ביחידות 5 ו-6 פועלים.
  6. בשנת 2020 חל קיזוז של 177 ימי פעילות ביחידות הייצור 1-4 במסגרת דרישות היתר הפליטה מלווה בירידת פליטות  נוספת. כמו כן, בשנה זו ירד ייצור החשמל כתוצאה מירידה בפעילות המשק עקב משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו ע"י המדינה.
  7.  בשנת 2021 נרשמה ירידה נוספת בפליטות מתחנת הכוח, לעומת 2020: 10% בפליטת SO2, 23% בפליטות NOx ו-16% בפליטת החלקיקים. ירידות אלה נבעו מצמצום בהיקף ייצור החשמל של  14.5% וירידה בצריכת הפחם של 13.4%.
  8. גם בשנת 2022 חלו ירידות בפליטות לעומת שנת 2021, אך מתונות יותר, כדלקמן: ירידה של 7.4% בפליטות SO2, ירידה של 4% בפליטות NOx וירידה של 8.7% בפליטות PM, חלקיקים.

בחינת השפעת מגמות ההפחתה בפליטות "אורות רבין" על הריכוזים בסביבה

 

                        כללי

  1. ריכוזי גופרית דו חמצנית SO2 סביבתיים באוויר באזור האיגוד נובעים ברובם המכריע מפליטות ארובות תחנת הכוח הפחמית "אורות רבין".
  2. ריכוזי תחמוצות החנקן NOx בסביבה במרחב האיגוד מושפעים במידה ניכרת מפליטות תחנת הכוח אורות רבין אך גם ממקורות מקומיים ואזוריים נוספים ובעיקר מפליטות התחבורה.
  3. מאידך, ריכוזי החלקיקים בסביבה מושפעים בעיקר מאבק ואובך ממקורות טבעיים לצד מקורות מעשי ידי אדם כגון התחבורה, שדות חקלאיים, תעשיית המינרלים, שריפות גזם, עץ, פסולת  ועוד.

בדיקת מגמות הריכוזים היממתיים של SO2

                טבלה 16.  ריכוזים מרביים בממוצע יממתי של SO2 (חל"ב) בין השנים 2008-2022

שנה

פרדס חנה

גן שמואל

מנשה

בית אליעזר

אליכין

2008

16

17.7

9.5

17.4

9.5

2009

18.3

25

10.2

17.4

14.3

2010

23.7

17.8

9.1

15.7

8.0

2011

30.7

13.6

22.2

19.1

12.5

2012

13.3

11.6

6.5

20.4

20.7

2013

20

14

9.8

23.5

11.8

2014

17

13.1

6.4

12

11.0

2015

13

11.4

14.9

21

11.5

2016

12

8

12.5

15

10.4

2017

16

12.3

9.8

16

16.0

2018

9

10.2

9.5

13

8.0

2019

9.3

6.8

12.5

11.9

10.1

2020

5.2

5.8

8.7

8.0

12.2

2021

7.0

6.5

7.6

12.1

4.9

2022

4.2

4.6

6.8

11.1

6.7

ערך סביבה יממתי

19

ערך יעד יממתי*

8   (עד 1.3.2022)

16  ( *החל מ-1.3.2022 חל שינוי בערך היעד עפ"י עדכון התקנות האחרון משנת 2021, בהתאם לעדכון הנחיות ה-WHO משנת 2021. 

 

 

      

*  הבהרה: יצוין כי ערך היעד היממתי של גופרית דו חמצנית "הוכפל" החל מ-01.03.2022 ע"י המשרד להגנת הסביבה, בהתאם לעדכון האחרון של התקנות לאיכות אוויר, בהלימה עם עדכון הנחיות ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) משנת 2021. בנוגע למזהם זה.

  1. עפ"י מדידות בתחנות הניטור במרחב האיגוד,  מגמות ריכוזי SO2 בסביבה  בין השנים 2008 לבין 2022 הינה מגמה ברורה של ירידה, בעיקר בתחנות הקרובות לתחנת הכוח המושפעות מפליטותיה: בית אליעזר, פרדס חנה, גן שמואל, מנשה, אליכין, המעפיל. בתחנות אלו נרשמו לאורך השנים המספר הגדול ביותר של "אירועי זיהום" שמקורן בארובות "אורות רבין".
  2.  בטבלה  16 ותרשים 21, מוצגים הריכוזים הסביבתיים המרביים בממוצע יממתי של SO2 שנרשמו בתחנות הניטור המושפעות ע"י תחנת הכוח הפחמית אורות רבין.
  3. עפ"י הטבלה, בשנים שלפני התקנת האמצעים להפחתת פליטות נרשמו ריכוזים יממתיים של גופרית דו חמצנית אשר חרגו מערך הסביבה היממתי בתוקף כיום: 19 חל"ב.
  4. בתחנות ניטור אלה נרשמת מגמת ירידה בערכי הממוצעים היממתים של SO2 בשיעור של כ-84% בפרדס חנה בין השנים 2011 לבין 2022) וכ-65% בבית אליעזר.  
  5. יצוין כי בשנת 2021 חלו עליות בריכוזי ה-SO2  ברוב התחנות בערך הממוצע היממתי המרבי לעומת הערכים שנרשמו בשנת 2020. היות ודווח ע"י חח"י על ירידה בפליטות מתחנת הכוח אורות רבין בשנה זו, ההסבר לתופעה הינה בתנאים המטאורולוגיים בלבד.
  6. בשנת 2022 נרשמה ירידה בערכי הממוצעים היממתיים המרביים לעומת השנים הקודמות, התואמת את ההפחתה בפליטות מתחנת הכוח אורות רבין.

 

                תרשים 21.  מגמת ריכוזי גופרית דו-חמצנית SO2 [חל"ב] בממוצע יממתי בתחנות הניטור (2008 – 2022)

תרשים 21

 

מגמות ריכוזי גופרית דו חמצנית SO2, בממוצע שנתי

בתרשים 22 להלן, מוצגת מגמת ריכוזי גופרית דו חמצנית  SO2 בממוצע שנתי,  בין השנים 2008 לבין 2022 בתחנות הניטור המושפעות ביותר מתחנת הכוח "אורות רבין". לאורך השנים קיימת מגמת ירידה ברורה בריכוזים השנתיים בתחנות הניטור. לדוגמא: בין השנים  2011 ועד 2022 חלו ירידות בערך הממוצע השנתי של SO2 ב-80% בתחנת הניטור בפרדס חנה, ב-42% בבית אליעזר ו-56% בגן שמואל.

תרשים 22. מגמת הריכוזים השנתיים של  גופרית דו חמצנית SO2 [חל"ב] בתחנות המושפעות מתחנת הכוח "אורות רבין" בין השנים 2008-2022

תרשים 22

 

בשנת 2021, למרות ההפחתה בכ-10% שחלה בפליטות SO2 מתחנת הכוח אורות רבין, מבחינים בעלייה בריכוזים השנתיים בהשוואה לשנת 2020 של בין 100%-40% בחלק מתחנות הניטור, המוסברת ע"י השפעת התנאים מטאורולוגיים בשנת 2021.

עם זאת, בשנת 2022 חלה ירידה בכל הריכוזים היממתיים, ונשמרת מגמת הירידה הכללית בריכוזים.

בחינת מגמות שנתיות של ריכוזי תחמוצות החנקן NOx

בתרשים 23 מוצגת מגמת ריכוזי תחמוצות חנקן בממוצע שנתי באוויר הסביבה  בין השנים 2012 לבין 2022 בתחנות הניטור המושפעות באופן ניכר יותר מפליטות תחנת הכוח אורות רבין. בין השנים הללו חלה ירידה של כ-76% בפליטות NOx מתחנת הכוח. על פי התרשים מבחינים במגמה כללית של ירידת מתונה בריכוזים הסביבתיים השנתיים בסביבה. אחת הסיבות לכך, ההפחתה בפליטות המזהם ע"י תחנת הכוח.  בתחנת ניטור בית אליעזר, המושפעת באופן ישיר מפליטות תחנת הכוח, חלה הפחתה בריכוזים של 49% בין 2011 לבין 2022, והפחתה דומה בשאר תחנות: 31% בגן שמואל, 33% במנשה, 36% בפרדס חנה. הסבר לשוני בין מגמות גופרית דו חמצנית לבין תחמוצות החנקן הוא שמקור ה-SO2 הינו מתחנת הכוח ברובו המכריע, לעומת NOx הנפלטים ממקורות נוספים, בעיקר מהתחבורה בכבישים. עפ"י התרשים, בהשוואה לשנת 2020, בשנת 2021 חלה עלייה בריכוזי NOx בחלק מהתחנות, של כ-17% בגן שמואל ומנשה, ובחלקן האחר לא חל שינוי (בית אליעזר, פרדס חנה).

המגמה הכללית בין השנים 2008-2021 מוסברת ע"י הירידה בפליטות המזהם מתחנת הכוח אורות רבין, הנובעת מירידה הדרגתית בצריכת פחם בתחנת הכוח עם השנים, ונוכחות מקור משמעותי נוסף למזהם, התחבורה בכבישים.

הירידה בריכוזים המובחנת בשנת 2020 עפ"י התרשים נבעה מצמצום נפחי התחבורה בשנה זו עקב המגבלות שהוטלו ע"י המדינה על המשק למניעת הפצת מחלת הקורונה. 

תרשים 23. מגמת הריכוזים בממוצע שנתי של תחמוצות חנקן NOx [חל"ב] בתחנות הניטור המושפעות מתחנת הכוח "אורות רבין" בין השנים 2008 - 2022

תרשים 23

 

סיכום ומסקנות

  1. בהמשך למדיניות משרד האנרגיה של הפחתת השימוש בפחם לייצור החשמל בתחנת הכוח "אורות רבין" והתקנת אמצעים להפחתת פליטות ביחידות הייצור הגדולות, יחידות 5-6, הביאה לירידה בפליטות המזהמים מארובות תחנת הכוח לסביבה.
  2. מתקני הפחתת הפליטות שהותקנו ביחידות 5-6 הפחיתו ב-86% את פליטות הגופרית הדו-חמצנית ותחמוצות חנקן ו-63% בפליטות החלקיקים ביחידות אלה ביחס לפליטות לפני התקנת האמצעים.
  3. קצבי פליטת המזהמים מתחנת הכוח אורות רבין לשנת 2022 מצביעים על ירידה נוספת של 7.4% בפליטות SO2, 4% בפליטות NOx וירידה של 8.7% בפליטות החלקיקים, PM, בהשוואה לשנת  2021. הירידות בפליטות חלו כתוצאה מהפחתה בייצור החשמל.כתוצאה מההפחתה בפליטות לאורך השנים, ניכרת מגמת ירידה בריכוזי גופרית דו חמצנית בסביבה בממוצע שנתי. לדוגמא בין השנים  2012 ועד 2022 חלו ירידות בערך הממוצע השנתי של SO2 ב-80% בתחנת הניטור בפרדס חנה, ב-46% בבית אליעזר ו-56% בגן שמואל.
  4. למרות הירידה בפליטות של תחמוצות חנקן מתחנת הכוח, מגמת הירידה בריכוזים השנתיים הסביבתיים של תחמוצות חנקן היו מתונות יותר, היות וריכוזי תחמוצות חנקן בסביבה מושפעות גם ממקור משמעותי נוסף, התחבורה.
  5. גם לגבי המזהם תחמוצות חנקן, NOx, מבחינים במגמת ירידה בריכוזים השנתיים הסביבתיים, אך הירידה היא מתונה יותר:בתחנת ניטור בית אליעזר, המושפעת באופן ישיר מפליטות תחנת הכוח, חלה הפחתה בריכוזי NOx  של 49% בין 2011 לבין 2022, והפחתה דומה נרשמה גם בשאר תחנות המושפעות מתחנת הכוח: 31% בגן שמואל, 33% במנשה, 36% בפרדס חנה
  6. הירידה בריכוזים בסביבה הינה כתוצאה מההפחתה בפליטות המזהם NOx ע"י תחנת הכוח.  עם זאת, הסבר לשוני בין מגמת הירידה התלולה של גופרית דו חמצנית SO2, לבין מגמת הירידה של תחמוצות החנקן הינה שמקור ה-SO2 הינו תחנת הכוח אורות רבין בלבד, בזמן שריכוזי תחמוצות חנקן בסביבה מושפעות גם ממקור משמעותי נוסף, התחבורה בכבישים.
  7. התקנת אמצעי הפחתת פליטות ביחידות 5 ו-6 גרמה לירידה ניכרת במספר "אירועי זיהום" האוויר שמקורם מתחנת הכוח אורות רבין. יצוין כי בשנת 2022 לא נרשמו אירועים לגבי המזהם SO2 והאירועים שנרשמו מיוחסים למזהם NOx בלבד.
  8. עדיין ניתן לזהות אירועי זיהום ע"י NOx שמקורם באורות רבין כתוצאה מפעילות יחידות 1-4 ללא אמצעי הפחתת פליטות.